דחיית ערעור על החלטת ביה"ד הצבאי בעניין מחלוקת לגבי עדות

1.                  סגנית הנשיא הנכבדה של בית הדין קמא, בהחלטתה מיום 27/12/07, הורתה, בין היתר, לחקור את המתלוננת, בעניינים שונים. על החלטה זו הגישה התביעה ערעור (ראו עלב"ש/3/08), שבהקשר זה נדחה.

2.                  התביעה הורתה את מצ"ח לגבות מן המתלוננת עדות נוספת. עדות זו נגבתה ביום 3/4/08 והועברה באותו היום בשעות אחר הצהריים למשרדם של הסנגורים. לדבריהם, בפועל באה העדות לעיונם רק בבוקר יום א', 6/4/08. הדיון בתיק גופו, שנועד לשמיעת עדותה של המתלוננת, נקבע מבעוד מועד ליום 9/4/08. ההגנה ביקשה שלא לקיים את הדיון באותו מועד ותחת זאת לשוב לחקור את המתלוננת, שכן, להשקפת ההגנה, נחקרה המתלוננת כלאחר יד, ומבלי שחקירתה מוצתה, כנדרש בהחלטתה של סגנית הנשיא הנכבדה.

3.                  בקשה זו באה בפני נשיאו הנכבד של בית הדין המחוזי שראה לדחותה. הנשיא הנכבד סבור היה כי את שחסר בעדות, כהשקפת הסנגורים, ניתן לענות בחקירה הנגדית. על כן "אין כל מקום להוראה נוספת לגורמי התביעה והחקירה לילך שוב אל המתלוננת ולהשלים את חקירתה עתה. מניעת צעד זה לא תפגע, למיטב שיפוטי, בהגנת הנאשם". בסופו של דבר נשמעה עדותה של המתלוננת, בחקירה ראשית. המשך הדיון, נקבע לשמיעת חקירתה הנגדית של המתלוננת, ליום 27/4/08.

4.                  הערעור מכוון נגד החלטתו האמורה של נשיא בית הדין המחוזי. להשקפת הסנגורים עדותה של המתלוננת נגבתה באיחור גדול, כחודש לאחר החלטתי האמורה, וימים ספורים לפני הישיבה שנועדה לשמיעת עדותה של המתלוננת. לגישתם, נגבתה העדות כלאחר יד, ואין בה ולו מקצת מן הנדרש בהחלטת סגנית הנשיאה.

5.                  התביעה מסרה כי עדותה של המתלוננת נגבתה לאחר זמן, שכן רשויות התביעה עסקו בבדיקת עמדתן בנוגע להחלטתי האמורה. התביעה סבורה כי נותרה בידי הסנגורים שהות מספקת להתכונן לדיון. להשקפת התביעה העדות הנוספת מקיפה את שנדרש.

6.                  מתקשה אני להבין, במיוחד על רקע הליכי הביניים המרובים שהיו בתיק, ועמדתה המוצהרת של התביעה כי חפצה היא ששמיעת הראיות תתקדם באופן יעיל ומהיר, מדוע נגבתה עדותה הנוספת של המתלוננת זמן כה רב לאחר שניתנה החלטתי ופרק זמן כה קצר לפני היום שנועד לשמיעת עדותה בבית הדין. על התביעה היה להקפיד לפעול בעניין זה במהירות הראויה, ולו כדי שלא יונח היסוד לאפשרות כי תתבקש דחייה נוספת בדיון, בשל העברה מאוחרת מדי של חומר החקירה החדש.

7.                  בחינת העדות שנגבתה מן המתלוננת אכן מעלה, למרבה הצער, את הרושם כי הדברים לא נעשו בקפידה הראויה. עם זאת, בכל העניינים שלגביהם נדרשה ההשלמה, למעט אחד, שבו ידובר להלן, עונה החקירה, גם אם בדוחק, על שהתבקש. בעניין אחד, והוא העיתוי שבו החלו המעשים האסורים שכנטען עשה המערער במתלוננת, החקירה המשלימה חסרה, מן הפן המהותי. סגנית הנשיא עמדה על השוני שיש בדברים שמסרה המתלוננת לתובעת שראיינה אותה, ביחס לדברים שמסרה בחקירתה במצ"ח ועל כי "...לא ניתן ללמוד מהו ההקשר בהם נמסרו אותם פרטים, בעקבות אלו שאלות, וביחס לאלו טענות". על אלה לא נשאלה המתלוננת. ראוי היה כי התביעה תקפיד כי כך ייעשה, שכן חשיבותם של הדברים ברורה על פניהם.

8.                  למרות זאת, אני רואה לדחות את הערעור. מן הבחינה העיונית, צודקים הסנגורים בטענתם. מן הבחינה המעשית, התקשתה ההגנה להסביר באיזה אופן ובאיזו מידה תהיה חקירתה הנוספת של המתלוננת במצ"ח עדיפה על פני חקירתה הנגדית בעניין, בבית הדין. להערכתי, בשים לב לעובדה כי המתלוננת כבר נחקרה במצ"ח פעם נוספת ואף החלה את עדותה הראשית בבית הדין, לא תצמח תועלת של ממש להגנה מחקירת נוספת של המתלוננת במצ"ח, ומנגד אותו פער בגרסאותיה והעדר ההסבר לו בעדות הנוספת שנגבתה ממנה, עשויים לשמש את הסנגורים בחקירתה הנגדית של המתלוננת.

9.                   הערעור נדחה, אפוא.

ניתנה היום, י"א בניסן התשס"ח, 16 באפריל 2008, בלשכה. ההחלטה תועבר לצדדים על ידי המזכירות.

חתימת המגיה: _________________                      העתק נאמן למקור
                                                                                             רס"ן נילי שרעבי-בלומנטל
תאריך: ______________________                       ק' בית הדין
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: